המאבק לתיקון חוק הפנסיה הסוציאלית הגרמנית – השלב הראשון / יפה גולן – ביוגרפיה (4)

בשנת 2009 הסתיים בהצלחה מאבק ארוך וחשוב למען תיקון בחוק הפנסיה הסוציאלית הגרמנית שבעקבותיו ניצולי שואה ממזרח אירופה שעבדו בגטאות זכאים לקבלת פנסיה סוציאלית. מהשינוי ייהנו עשרות אלפי ניצולים,שעתידים לקבל סכום פיצוי נכבד – כל אחד לפי נתוניו האישיים ובהמשך גם גמלה חודשית עד יום מותם. יורשיהם ייהנו מהסכום שנצבר רטרואקטיבית עד ליום פטירת המוריש.

השלב הראשון של המאבק החל בשנת 1991, לאחר אישור תיקון לאחד מחוקי הפנסיה הגרמנית שההרשמה לקבלתה הסתיימה בדצמבר 1990. על פי התיקון, ניצולי שואה משטחים שסופחו על ידי הרייך השלישי, שעבדו מגיל ארבע-עשרה ומעלה לפני המלחמה, ושהמעביד הפריש בעבורם ביטוח לאומי, היו זכאים לפנסיה סוציאלית גבוהה.

אולם, באופן בלתי הוגן, מי שעבד בגטו בזמן המלחמה, וקיבלו תשלום מהיודנראט, לא היה זכאי לקבלת הפנסיה. יצאתי למאבק עבור אותם אנשים, והתמקדתי בגטו לודג', שהיה ידוע בהעסקת יהודים. אלה קיבלו את "שכרם" בתלושים שהיו הכסף של הגטו ושימשו לרכישת מוצרים בגטו. הטיעון היה פשוט: הגרמנים נהנו מהתוצרת בגטו, ולכן היו הם למעשה המעבידים וחובתם היתה להפריש סכומים לביטוח הלאומי הגרמני בעבור העובדים.

הסיכויים לזכות בתביעה היו קלושים, במיוחד לאור העובדה שאותם אנשים כבר קיבלו פיצויים בגין נזקי הבריאות מהם סבלו כעובדי כפייה. פיצויים שניתנו על סמך ההנחה שעבודת הכפייה נעשתה ללא תמורה, ואילו הבקשה לפנסיה נוספת התבססה על כך שהניצולים עבדו מרצונם וקיבלו שכר. מאות אנשים נפלו בקטגוריה זו, ואני ייצגתי אותם בפני הביטוח הסוציאלי הגרמני. הבקשה אולי נראתה מוגזמת, אבל פעלתי גם בעקבות אינטואיציה אישית ורצון לגרום לכך שהצדק ייעשה. דרך נציגיי בגרמניה, העברנו בשמם של הניצולים מאות בקשות לביטוח הסוציאלי הגרמני, אך כולן נדחו בזו אחרי זו.

לפרק הבא: הדחייה והניצחון הראשון בתיקון חוק הפנסיה הסוציאלית הגרמנית

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביוגרפיה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים