פטנטים רפואיים רשומים על שמי / יפה גולן – ביוגרפיה (10)

במהלך שנת 2011 רשמתי פטנט רפואי רשום על שמי – נעלי הבריאות Medic Shoes. 

מבחינתי, זהו מעין המשך לפטנט הראשון הרשום על שמי – מחשבון הדיאטה, שיצא בשנת 1997 ואף זכה בתחרות ממציאים באירופה.

איך פטנט נולד – ממאבק בסכרת להמצאת Medic Shoes

Click here to read the English Version

הוריי הורישו לנו גנים לא טובים. מחלת הסכרת עברה בתורשה לכל בני משפחתי וכולנו חלינו בה. אחיי קיבלו אירועים מוחיים, כולנו מנהלים חיים של חולי סכרת, עם כל תופעות הלוואי והסבל, עם צורך במעקב צמוד ויומיומי אחר המצב הרפואי. אותי הטרידה מאוד בעיית הגירודים ברגליים שעם הזמן הלכה ונהייתה קשה ומציקה יותר ויותר. חיפשתי נואשות אחר פתרון שיקל עליי. קניתי כל מכשיר שמצאתי, כל מתקן או פטנט שנראה היה לי שיכול לעזור בעיסוי ולהקל על תחושת הגירוד.

לפני כשנתיים, היה יום שבו הרגשתי לא טוב, לקחתי מונית ונסעתי לחנות גדולה ברחוב דיזנגוף, שם מצאתי מכשיר המיועד לעיסוי הרגליים.

"כזה אני רוצה", אמרתי.
"אין לנו כרגע", אמר לי המוכר, "זה מכשיר מתצוגה".
"לא מעניין אותי", אמרתי.

המכשיר היה גדול, יקר וכבד. הנחתי את הכסף בידי המוכר, הרמתי את המכשיר וברחתי החוצה. המכשיר היה כבד מאוד, אבל המצוקה העניקה לי כוחות שאין לי בדרך כלל. על אף המאמץ והציפייה, כשהגעתי הביתה המכשיר התגלה כאכזבה. ניסיתי להשתמש בו כמה פעמים אבל הרגליים לא מצאו מנוח, והגירוד המשיך לגרד. זאת הייתה נקודת השבירה. החלטתי לנסות לעזור לעצמי לבד. דבר אחד שכן עבד, באופן חלקי, היה מכשיר קטן ורוטט לעיסוי הגב. התחלתי לחשוב ולחפש דרך, מה יעזור לי וייתן הקלה?

החלטתי לשרטט מה אני רוצה. דבר מה שעוטף את כף הרגל, ממש כמו נעל, ומספק עיסוי יסודי ומקיף. התייעצתי עם כמה מתכננים, איש לא הבין מה בדיוק אני רוצה. "אני צריכה משהו שעושה ויברציות", פניתי לרוני, איש האחזקה שלי, בחור צעיר ומוכשר שהוא בשבילי כמו בן. "הבנתי", אמר והסמיק נבוך כולו, "זה… יכול להיות… הכי מתאים זה… ויברטורים".

"יפה", אמרתי לו, "אני הולכת לחפש נעל, אתה תלך לחנות סקס ותקנה את הוויברטורים הכי קטנים שיש. כמה שיותר". וכך היה. רוני חזר עם שקית מלאה מכשירים קטנים, חמודים ורוטטים, מכשירים שעד אז, אודה ואתוודה, לא ראיתי מימיי. מיקמתי אותם בצפיפות מתחת לנעל הדקה שמצאתי והפעלתי. תוך דקות ספורות חשתי הקלה. זה עוזר. זה עובד. הבנתי שעליתי כאן על פטנט. כך נולד Medic Shoes.

רישום הפטנט והשינוי שהנעליים חוללו

לאחר פרויקט דיאט דיל, כבר הייתי מנוסה בטיפול בפטנט, ומיהרתי לבדוק שאין פטנט כזה, ולפעול לרישומו. הגעתי לסנדי קולב, מומחה לפטנטים, והצגתי בפניו את הרעיון. הוא אמר, "אני לא יודע אם זה פטנט, אבל תגידי לי, איך לא חשבו על זה קודם? אני אוהב אותך", ופרץ בצחוק. לאחר מכן דאגנו לכך שהפטנט והרעיון יהיו מוגנים מכל הכיוונים, הן המבנה והן העיצוב.

נכנסתי לתהליך פיתוח שבסופו קיבלתי את אב הטיפוס של Medic Shoes, נעליים גמישות המכילות מנועים רוטטים ומעניקות עיסוי יסודי לכף הרגל. לקחתי את אב הטיפוס לביתי, כדי לנסות אותו בעצמי. פעולת המכשיר נמשכת רבע שעה והשתמשתי בו בערב, לפני השינה. בבוקר קמתי וניגשתי אל מכשיר הטלפון. גיליתי שכל העולם חיפש אותי, כמה שיחות שלא נענו, הודעות טקסט כמו "איפה את", "הכול בסדר?", "למה את לא עונה?". נרדמתי כל כך חזק, ישנתי כל כך טוב, בצורה שאינה אופיינית לי, וכל הטלפונים עברו לי מעל לראש.

כך חלפו ימי השבוע. מדי ערב השתמשתי בנעליים וישנתי היטב, כפי שלא ישנתי זמן רב. כל העולם המשיך להתקשר, לא למצוא אותי ולהשאיר הודעות. ביום חמישי הגיעה העוזרת שלי וסיפרתי לה על Medic Shoes ועל הניסים שהן מחוללות. היא שאלה אם תוכל לשאול אותן. "את יודעת שאני סובלת מבעיות בברכיים", אמרה לי, "ולאחרונה אני גם לא ישנה טוב. אולי זה יעזור". ישנתי מספיק השבוע, אמרתי לעצמי, כדאי אולי שיהיה יום אחד שבו כל מי שמתקשר כן יוכל לדבר איתי. נתתי לה את הנעליים. למחרת התקשרה אליי, נדהמת ושמחה. "יפה", אמרה, "את לא תאמיני. נהגתי לקחת תרופות שינה תקופה ארוכה, אבל הייתי קמה מטושטשת לגמרי והחלטתי להפסיק. מאז אני ישנה אולי שעה בלילה. לקחתי את הנעליים כי חשבתי להקל על הבעיה ברגל, אבל תוך רבע שעה העיניים שלי נעצמו, הובילו אותי למיטה, ונרדמתי כמו תינוק". היום היא לא זזה בלי הנעליים.

תהליך הפיתוח נמשך. העברנו את הפטנט למחקר קליני רפואי. ידעתי שהעיסוי של Medic Shoes משפיע לכל אורך הרגל ומחולל השפעות מיטיבות על כל מערכות הגוף, אך הגיעה העת לקבל אישור מדעי. מחקרו של פרופסור אליעזר קליינמן, קרדיולוג בעל מכון שיקום לב, בוצע דרך חברת GCP, חברה בינלאומית למחקרים רפואיים. התוצאות לא הכזיבו. לאחר השימוש בפטנט נבדקו פרמטרים הקשורים לתפקוד הלב ומערכות הגוף. נרשמו שיפורים הן במדדים רפואיים אובייקטיביים והן בתחושות סובייקטיביות כמו כאבים ברגליים, גירודים וקשיים בשינה. גם מצוות המחקר שמעתי תגובות כמו "זה לא יאומן", "זה פשוט נפלא", וכעת ידעתי שאני בדרך הנכונה, שמדובר במכשיר שייטיב עם חייהם של רבים.

עם סיום המחקר הקליני החל הטיפול בהגשת בקשות לקבלת אישור מה-CE באירופה ומה-FDA בארצות הברית. בימים אלו אנו מתקדמים לקראת קבלת האישורים וחשיפת המוצר בתערוכות ובפורומים רפואיים מובילים בעולם. הנעליים האלה, אני מאמינה, יצעדו למרחקים ארוכים.

פטנטים נוספים – לחצו להגדלה:

הסיפור מאחורי ה"דיאט-דיל" (מתוך הספר "ללא מורא"):

בשנת 1996, כאשר הייתי כבר מבוססת כלכלית ותביעותיו של פרי היו כמעט כולן מאחורי, החלטתי להיכנס ליזמות בתחום הטכנולוגיה. תכננתי לפתח מחשבון בריאותי חדשני; מחשבון אישי שיסייע לכל מי שנמצא בדיאטת הרזיה או דיאטה רפואית, לספור קלוריות ולפקח על כמויות הסוכר, החלבונים והשומנים שהוא צורך.

לא התמצאתי בתחום הטכנולוגיה, אך ידעתי בדיוק מה אני רוצה שהמכשיר יכלול: חישוב צריכת נוזלים, תזכורת לנטילת תרופה, מאגר נתונים עצום על מאות מוצרי מזון, מעקב אישי ועוד. רשמתי פטנט, שכרתי אנשי מקצוע לפיתוח המוצר ויצאתי לדרך עם חברה חדשה, דיאט דיל שמה.

ביום שישי הלכתי כהרגלי לבית הקברות, לספר לאמי על החברה החדשה. משם המשכתי לבנק כדי לפתוח חשבון לחברה. הפקידה הגישה לי את המסמכים שהכינה מבעוד מועד, והבחנתי שרשום עליהם מספר הדומה למספר תעודת הזהות שלי. אמרתי לפקידה שמספר הזיהוי שלי הוא 404053, ואילו היא כתבה על הטפסים בטעות את המספר 404049. "זה לא מספר תעודת הזהות," צחקה הפקידה, "זה מספר החשבון שהמחשב פלט עבורך באופן שרירותי."

החוורתי כולי, "404049 הוא מספר תעודת הזהות של אמי, עליה השלום," אמרתי לפקידה, "כרגע חזרתי מבית הקברות לאחר שביקשתי ממנה את ברכתה."

נפלאות דרכי עולם. ברכתה של אמי אכן צלחה ומחשבון דיאט דיל הסתמן כהצלחה מסחררת כבר בשלב הפיתוח. הפטנט זכה במקום השני בתחרות בינלאומית לפטנטים בשווייץ, ובתערוכות ברחבי העולם עמדו בתור כדי לראות את המצגת. הביקוש למוצר הדהים אותי. איש עסקים יווני הזמין שלוש מאות אלף מכשירים. הוא ביקש התחייבות ללוח זמנים קשיח, שאם הייתי מפרה אותו הייתי נקנסת בסכום גבוה מאוד. דחיתי את העסקה.

יפה גולן עם איש עסקים סעודי

יפה גולן עם איש עסקים סעודי

יום אחד הופתעתי לקבל טלפון מסעודיה. על הקו היה איש עסקים בשם חאמד, ששמע על המחשבונים והיה מעוניין לבצע הזמנה בהיקף רחב. קבענו להיפגש בירדן. נסעתי עם אירן, עורכת הדין הצמודה שלי, שעבדה במשרדי. חיכינו לחאמד בלובי המלון המפואר שבו קבענו להיפגש. לפתע הופיעה משלחת, ובראשה גבר לבוש בגלבייה וכאפייה לראשו. חאמד הזמין אותנו להצטרף אליו לארוחה. לפי המכוניות שהמתינו בכניסה הבנו שמדובר באיש עשיר מאוד.

נכנסנו לאחת המכוניות ובמשך זמן רב נסענו במהירות למקום לא ידוע. עד היום איני יודעת מהיכן שאבתי את האומץ להתלוות לאנשים זרים במדינה עוינת, שהובילו אותי למקום כה מרוחק מהעיר. למרות הכול, בדרך ניצלתי את הידע שלי בערבית כדי לשבור את הקרח ולהכיר את המנטליות הסעודית. לא חסכתי בשאלות. חאמד התגלה כאדם משכיל ואיש עסקים מבריק. הראיתי לו את המחשבונים החדשים. הוא הסתכל בעניין רב, חייך, אך לא שאל דבר. נפרדנו בידידות רבה וקבענו לשוחח בקרוב.

כעבור יומיים הוא התקשר. "אני מעוניין לבצע הזמנה גדולה," אמר. "בואי ניפגש שוב בירדן." שמחתי מאוד. סוף סוף רואים את פירות השלום גם בתחום הכלכלי. כמה הוא הולך להזמין? שאלתי את עצמי. מאה אלף יחידות? שלוש מאות אלף? ואולי בכלל מיליון?

נפגשתי עם חאמד באותו מלון, מלאת ציפייה להזמנה הגדולה. מבע של תדהמה התפשט על פני כששמעתי את דבריו: "רק תנקבי במחיר שאת רוצה עבורך, ואני אסדר לשנינו בית מלכים פה בירדן. התרשמתי ממך לטובה. קשה למצוא נשים כמוך. בואי להיות איתי."
"אבל…" ניסיתי להחליף נושא, "מה עם המחשבונים?"
"אל תדאגי יפה, אם תבואי, אעזור לך בכל עסקייך ולא תהיה לך כל דאגה."

לאכזבתו הרבה, סירבתי בכל תוקף, בעודי המומה לחלוטין. חאמד הבין ונפרדנו בידידות.
למרות ההתחלה המבטיחה, גנזתי את פרויקט דיאט דיל. כשקיבלתי את המוצר המוגמר לידי התאכזבתי מאוד. לא לילד הזה פיללתי: המחשבון היה איטי, מסורבל ורחוק מלהיות מושלם. לא היינו ערוכים לביקוש הרב והוריתי לעצור את כל ההזמנות עד שיבוצעו שיפורים מרחיקי לכת. לאחר זמן קצר שכרתי מהנדס מחשבים כדי שימשיך לפתח את המוצר, אך הוא נטש באמצע התהליך משום שהיגר לארצות הברית. החלטתי להקפיא את הפיתוח. הפטנט רשום על שמי וידעתי שאוכל לחזור אליו מאוחר יותר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביוגרפיה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים